החלטה בתיק עת"מ 1085/06

1.         בפני בקשה לצו ביניים המורה למשיבים להימנע לאלתר מלפעול עפ"י כתב המינוי (נספח א' לעתירה להלן: "כתב המינוי") וזאת במסגרת עתירה מנהלית להצהיר על ביטול כתב המינוי.

המבקש 2 הינו חבר מועצת העיר טירה.

בתחילת שנות ה-80 נכרת בין עירית טירה לבין חברת רמות עמל בע"מ (להלן: "החברה") הסכם למסירת חלקות שבבעלות העיריה לצורך הקמת יחידות דיור לזוגות צעירים תושבי טירה, כשבמהלך הבניה נקלעה החברה לקשיים והפרויקט הופסק.

במסגרת הנסיונות של העיריה לפתור את הבעיה התכנסה מועצת העיר טירה לישיבה 2/05 בתאריך 18/1/05.

לטענת המבקשים, בישיבה זו הוחלט להסמיך את מנכ"ל העיריה, מהנדס העיר והיועמ"ש של העיריה לבוא במו"מ עם גופים מוסמכים שונים ע"מ לבחור מנהל פרויקט במקום מנהל הפרויקט הקודם שנפטר.

לטענת המבקשים, לתדהמתם, הפרוטוקול שקיבלו לידם רק ב-8/05 זוייף ונרשם בו שבישיבה הנ"ל הוחלט ליפות את כוחה של המשיבה 2 לטיפול בנושא במקום מנהל הפרויקט המנוח, דבר שאינו נכון ועומד בניגוד להחלטת חברי מועצת העיר, כשכתב המינוי לא הובא לידיעתם והוא נעשה על סמך הפרוטוקול המזוייף ובניגוד להחלטה האמיתית שנתקבלה בישיבה.

לטענת המבקשים, בכל מקרה לא היתה סמכות לראש העיר ולמנכ"ל לחתום על כתב המינוי המעניק זכויות קנייניות בחלקות ובפיסת קרקע נוספת, וזאת ללא אישור גזבר העיריה וחתימתו וללא אישור שר הפנים ועריכת מכרז, כנדרש לגבי הקצאת קרקע לפי פקודת העיריות (סעיפים 188, 196, 197, 203).

לטענת המשיבה 1, יש לדחות את הבקשה מהעדר עילה, שיהוי, וחוסר תום לב, כשהפרוטוקול אינו מזוייף אלא אמיתי ומשקף את המציאות.

לטענת המשיבה 1, אין בכתב המינוי כל התחייבות כלכלית ו/או כספית ולכן אין צורך בחתימת גזבר העיריה.

לטענת המשיבה 1 אם יש בכתב המינוי הקניית קרקע הרי ברור שלהתחייבות זו אין תוקף מחייב כי הדבר מחייב את אישור משרד הפנים ומועצת העיריה.

לטענת המשיבה 2, כתב המינוי ניתן כדין בלא שהעניק זכויות קנייניות כלשהן למשיבה 2 כשהמשיבה 2 החלה לפעול לקידום הפרוייקט.

לטענת המשיבה 2, כתב המינוי נחתם כדין כשאין בו התחייבות נוספת ולכן אין צורך בחתימת גזבר העיריה.

המשיבה 3 מסכימה למתן צו ביניים עקב הפגמים שנפלו בכתב המינוי גם בלא להכריע בטענות העובדתיות לגבי זיוף הפרוטוקול.

2.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, החלטתי לקבל את הבקשה לצו ביניים וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

א.         הטענה לגבי זיוף פרוטוקול דיון ישיבת המועצה מיום 18/1/05 טעונה בירור והכרעה, כשבשלב זה לא ניתן לקבוע ממצאים לגביה, כך שלא ניתן גם לשללה.

ב.         בכל מקרה, בשלב זה, גם בלא הכרעה בטענת זיוף הפרוטוקול, יש לקבל את הבקשה וליתן סעד זמני כמבוקש.

עפ"י כתב המינוי, מדובר בסעיף 1 בו, על הקצאת קרקע נוספת ע"י עירית טירה, לתושבי טירה שנפגעו, בתמורה להקצאת שטחי מסחר מפונים בפרוייקט לטובת העיריה. הקצאה כזו טעונה לכאורה אישור של שר הפנים עפ"י סעיף 188 לפקודת העיריות, אישור שלא נתבקש ולא ניתן (כשתשובת העיריה עצמה שאם היתה הקצאה אין לה תוקף, אך הדבר דורש הכרזה של בית המשפט ועצירת הפעולות לפי כתב המינוי) כשלכאורה הוקצאה קרקע ללא אישור שר הפנים.

            כך, גם הפגמים לכאורה באי נקיטת מכרז פומבי לבחירת מנהל פרויקט והעברת סמכויות שלטוניות לגוף פרטי (המשיבה 2) עפ"י כתב המינוי וכן אי חתימת הגזבר והחשב המלווה ואי קבלת אישור המועצה ואישור שר הפנים.

            זאת, כשלכאורה מדובר אכן בהתחייבויות כספיות של העיריה למרות שהדבר לא נאמר מפורשות בכתב המינוי, שכן ברור שהמשיבה 2 לא התנדבה לעבוד בחינם (ראה לענין האישור הנדרש מהמועצה והשר - סעיף 196 לפקודת העיריות, לענין חובת המכרז - סעיף 197 לפקודת העיריות, ולענין הצורך בחתימת הגזבר - סעיף 203 לפקודת העיריות).